מאמרים

מי הוא אותו מאמן בשחור לבן? מדובר במישהו המופיע בדרך כלל בעמודים האחרונים של מוסף השבת, ולעתים גם באמצע השבוע. יש לו פינה קבועה ולא מעט אנשים נוהרים אליו בתקווה שזה יספק להם זמן איכות ואתגר בלתי פוסק. לא מדובר בעיתונאי או מדור מסוים, אלא בתשבץ הגיון. התשבץ ששפתו בדרך כלל נראית לכם צ'רקסית עתיקה יכול להיות המאמן שלכם, שיכניס את המוח שלכם לכושר, יהיה זמין בכל עת ומעל לכל יקנה לכם תחביב מרגיע ומאתגר כאחת ביום ובלילה.

מה בין חידות הגיון לפעילות מוחית?
הדרך הטובה ביותר לעמוד על הפעילות המוחית ודרך החשיבה בפתרון חידות הגיון היא דרך ההשוואה לפתרון תשבצים רגילים: בתשבץ מופיעות הגדרות כשלכל אחת מהן יש תשובה אחת בעלת משמעות אחת. דוגמה: הסתכלות (3) התשובה היא מבט. פתרון תשבצים רגילים מבוסס על מילים נרדפות, ידע ועושר לשוני – דוגמת החידה הנ"ל. הפתרון אכן כרוך בהפעלה ותרגול מוחיים, אך ברוב המקרים הוא כרוך במאמץ מחשבתי קטן שכן הוא מבוסס על ידע, אותו צברנו, ושליפתו מן הזיכרון. כמו כן, מאמץ זה מפעיל את הצד השמאלי של המוח אחראי על הלוגיקה, השפה והסדר, בעוד שהימני, האחראי על הדמיון, האסוציאציות והרגשות, נותר ללא גירוי משמעותי.
ומה קורה בחידות הגיון?
דוגמה:
המגהץ מתלונן (5,5)
איך ניגשים לחידה הזו?: תחילה יש לזכור שבתשבצי הגיו ן לכל הגדרה יש פתרון בן שתי משמעויות. (תרתי משמע). בחידה הנ"ל התשובה היא בת שתי מילים (שתיהן בנות 5 אותיות), כשמשמעות אחת מתייחסת למילה "מגהץ" ומשמעות שנייה למילה "מתלונן". בכתב החידה מופיעים שני רמזים עקיפים לתשובה. ננסה להגיע לפתרון דרך העלאת אסוציאציות הקשורות לאחד הרמזים. ניקח למשל את המילה "מגהץ":

הנה כמה וכמה רעיונות, אסוציאציות ומונחים הקשורים במילה מגהץ. עכשיו ננסה לבדוק האם אחד
מהם יוכל לקרב אותנו לתשובה המיוחלת: נבדוק למשל האם למילה אדים יש קשר לאסוציאטיבי למילה ל"מתלונן", וננסה אף להציב את המילה באחד מחלקי התשובה:
_ _ _ _ _ _ אדים או אדימ_ _ _ _ _ _
אין קשר בין האסוציאציה "אדים" ל"מתלונן". נמשיך הלאה לאסוציאציה "חום". האם חום קשור ל"מתלונן"? ננסה לבדוק זאת ע"י הצבה ואף ע"י שימוש במילים קרובות כמו: חמים, חום וחמה.

חומ_ _ _ _ _ _ _ או _ _ _ _ _ _ חמים או _ _ _ _ _ _ _ חמה. גם האסוצ יאציה חום
איננה קשורה לתשובה. ומה בנוגע לאסוציאציה: "קיטור"? אם נציב אותה בתשובה נקבל: קיטור _ _ _ _ _ או _ _ _ _ _ קיטור – האם התשובה נמצאת פה?. המילה קיטור מתקשרת לנו אסוציאטיבית עם המילה "מתלונן" ואכן בשלב זה של ניסוי ותהייה ניתן להגיע לתשובה: "מוציא קיטור".

בניסיון לפתור חידות מורכבות יש נטייה לאנשים לחשוב באופן שיפוטי ולינארי כך שהסיכויים להגיע לתשובה קלושים יותר. בדרך כלל, מעלים אנשים רעיון אחד או שניים, בוחנים לרגע אם התשובה מסתתרת שם ומשלא גילו אותה נוטים לפלוט אנחת ייאוש ולהניח את התשבץ מידם . בשלב מוקדם זה נפסק תהליך החשיבה ואימון הכושר למוח. "שמש האסוציאציות" כאן מבטיחה פעילות רציפה של המוח שכן אין היא מבוססת על ידע ולוגיקה (הצד השמאלי) אלא על דמיון וחשיבה חופשית (הצד הימני) – כשאנו מעלים אסוציאציות איננו חושבים במושגים של נכון/לא נכון, הגיוני/לא הגיוני, אלא משהים את השיפוט ונותנים ביטוי לרגשות, לתמונות ולחוויות, אשר מסייעות לנו בסיעור המוחות.
בשלב השני, שלב הניסוי והתהייה, נעשית עבודה של שני צדי המוח: המוח הימני עדיין פעיל ומנסה למצוא קשרים בין מושג אחד משמש האסוציאציות ("קיטור") לחלקה השני של ההגדרה ("מתלונן"), תוך כדי הצבה וחשיבה. במקביל פועל גם המוח השמאלי ובוחן אם א ותה אסוציאציה "עושה הגיון" או, במילים אחרות, האם היא התשובה הנכונה.
תהליך החשיבה הנ"ל הוא הערך המוסף של תשבצי הגיון והיכולת לפתרם מקנה תחושת סיפוק גדולה, מה שמבדיל אותם מתשבצים רגילים: הרעיון שלכל הגדרה יש כמה וכמה אפשרויות לפתרון ושפע של אסוציאציות שהיא מעלה, מאלצת את הפותרים להפעיל את שני צדי המוח באופן משמעותי וכך לשמור על כושר. וזו התשובה המלאה לקיומו של מאמן קוגניטיבי שיגרום למוחכם לחשוב בשלל צבעים ויעזור לכם לשמור על כושר מוחי. הוא מחכה לכם בסבלנות אין קץ בסוף המוסף או המגזין- ויעלוץ יחד אתכם עם כל פתרון קל כמורכב.

ברמה האישית, נוכל לזכור דברים בצורה יעילה יותר אם נאגד אותם או שנעניק להם משמעות. מדוע אנו זוכרים פנים ולא שמות? מכיוון שלשמות אין משמעות ולפנים כן- מה שאומר שלוויזואליה ולהמחשה יש משקל רב ביצירת משמעות. אם נכיר את מעיין ונרצה לזכור את שמה כדאי לנו לדמיין אותה משתכשכת במי מעיין, אם נרצה לזכור את שיר נדמיין אותה אוחזת במיקרופון על במה.

האם ניתן ליישם תובנה זאת בתחומים אחרים? ודאי! מיתוג, לדוגמה, הוא תהליך שבו לוקחים מוצר כלשהוא, מפיחים בו רוח חיים וכך מעניקים לו משמעות. כשאנו קונים נעל של נייק אנו לא קונים רק נעל אלא גם את המקצוענות, ההתמדה ותחושת הווינריות שהחברה משדרת לנו. תרגיל החשיבה הנ"ל היה תרגיל בלמידה חווייתית. התחלנו אותו עם אתגר מחשבתי איתו התמודדתם ולאחריו הגיע תהליך של רפלקציה (שיקוף) בו חקרנו את התהליך שעברנו. הגענו לתובנה וראינו כיצד ניתן ליישם אותה ביום יום.

במערכת החינוך הורגלנו ללמידה פסיבית הקשורה יותר בשינון, כתיבה ומענה למבחנים. למידה שלא סייעה לנו לפתח סקרנות ולהגיע לתובנות. בלמידה חווייתית הדגש איננו על פיסות מידע אלא על התנסות, עשייה כלשהיא, ממנה אנו יוצאים למסע שלנו. יתרונותיה:

• סביבת לימודים בטוחה- מאחר שאנו לא עוסקים במידע אלא בחוויה- טעויות הן חלק מתהליך הלמידה.
• מעורבות גבוהה ופתיחות לתהליך הרפלקציה- אנו שמחים לחלוק ולשתף אחרים בדברים שחווינו על בשרנו.
• תחושת שייכות ומוטיבציה גבוהות יותר.
• זכירה טובה ויעילה יותר של החומר הנלמד- מה שחווינו נשאר אתנו, מה שכתבנו בשיעור נשכח בדרך כלל.
• הלמידה מעוררת השראה ופותחת דלת לתובנות חדשות וקישורים לתחומים נוספים.

הלמידה החווייתית קוראת לכם ולכן לעשות בה שימוש בכל מסגרת שהיא: בית ספר, אקדמיה, חברה עסקית או מוסד ממשלתי. בקיצור, נסו את זה בבית (או בארגון) 😊